#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. 1 האם מותר למלך להרבות נשים שאינן מסירות את לבו ומדוע?	"ר' יהודה אומר יכול להרבות ובלבד שלא יהיו מסירות את לבו, דבעלמא לא דריש טעמא דקרא, וכאן התורה כתבה טעם לאסור רק במסירות.<p dir=""rtl"">ר&quot;ש אומר אם מסירה אפ' אחת אסור אלא אסור להרבות אסור אפ' כאביגיל, דבעלמא דריש טעמא דקרא, וכאן פירטה התורה הטעם לומר שאם מסירה אסור אפ' אחת.</p>"	סנהדרין כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. 2 &quot;לא ירבה לו נשים&quot; כמה נשים זה הרבה ומנין?	"בדוד אחר שהיו לו שש נשים בחרון אמר לו הנביא &quot;אם מעט ואסיפה לך כהנה וכהנה&quot;, תנא דמתניתין סבר כהנה עוד שש וכהנה עוד שש דמקיש כהנה בתרא לכהנה קמא, הרי י&quot;ח.<p dir=""rtl"">רבינא אמר וכן תניא &quot;וכהנה&quot; מוסיף על הי&quot;ב ומותר עד כ&quot;ד, ולמאן דדריש 'ו' יש להוסיף עוד כ&quot;ד ומותר להרבות עד מ&quot;ח.</p>"	סנהדרין כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כא: 1 כמה סוסים, כסף וזהב אסור למלך להרבות ומנין?<p dir=""rtl"">[ומה דורשים מ&quot;לו&quot; דכתיב &quot;לא ירבה לו נשים&quot;?]</p>"	"סוסים כדי רכבו ופרשיו פשיטא שמותר, ואפ' בהרוחה מותר דכתיב &quot;לו&quot; לו אינו מרבה אבל מרבה לרכבו ופרשיו, ולא אסרו אלא סוסים הבטלנים. אפ' סוס אחד שבטל כבר עובר עליו דכתיב &quot;למען הרבות סוס&quot; ומה שכתוב &quot;סוסים&quot; לעבור על כל סוס וסוס.<p dir=""rtl"">כיוצא בזה אמרו בכסף וזהב שמותר כדי ליתן אספניא ברווח דכתיב &quot;לו&quot; אבל יותר מזה אסור.</p><p dir=""rtl"">&quot;לו&quot; דכתיב גבי נשים דרישנן להתיר להדיוטות להרבות נשים.</p>"	סנהדרין כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כא: 2 מלך וכל אדם האם צריכים לכתוב בעצמם ס&quot;ת או שיכולים להתנאות משל אבותיהם?<p dir=""rtl"">[כיצד כה&quot;ג משתמש בס&quot;ת שלו?]</p>"	"כל אדם אע&quot;פ שהניחו לו אבותיו ס&quot;ת מצוה לכתוב משלו שנאמר &quot;ועתה כתבו לכם את השירה הזאת&quot;.<p dir=""rtl"">מלך מצווה לכתוב שתי ס&quot;ת דכתיב &quot;וכתב לו את משנה התורה הזאת&quot; אחת בבית גנזיו ואחת שיוצאה ונכנסת עמו דכתיב &quot;שיויתי ה' לנגדי תמיד&quot;, ואף ספר זה אינו יכול להנאות בשל אחרים (וי&quot;א שאין לו דין לכתוב שתי ספרים).</p><p dir=""rtl"">אף שנכנס ויוצא עמה לכל מקום, לבית המרחץ ובית הכסא אינו נכנס דכתיב &quot;והיתה עמו וקרא בו&quot; מקום הראוי לקריאה.</p>"	סנהדרין כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כא: 3 מאי דכתיב משנה התורה (האם מלך צריך לכתוב שתי תורות, כתב התורה האם השתנה)?<p dir=""rtl"">[מדוע לא יכלו לקרא את הכתב אצל בלשאצר (5)]</p>"	"משנה התורה - חד תנא דרש שתי תורות, שיש למלך לכתוב שתי תורות אחת בבית גנזיו ואחת קורא כל ימי חיוב דכתיב שויתי ה' לנגדי תמיד. יש דורשים כתב הראוי להשתנות [שויתי ה' לומדים שהמתפלל צריך שיראה כאילו שכינה כנגדו].<p dir=""rtl"">מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא אמרו בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי {ליבונאה} ולשון הקודש, חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית {שעלתה עמהם מאשור} ולשון ארמי, ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש, והניחו להדיוטות {כותים} כתב עברית ולשון ארמי, כדכתיב &quot;וכתב הנשתון&quot;. רבי אומר בתחילה בכתב אשורית {מאושרת שבכתב} כיון שחטאו נהפך להם לרועץ {שלא יכלו לקרא הכתב אצל בלשאצר} כיון שחזרו בהם החזירו להם. רשב&quot;א אמר כתב זה לא נשתנה כל עיקר דכתיב &quot;ווי העמודים&quot; מה עמודים לא נשתנו כך הווים, ואומר &quot;אל היהודים ככתבם וכלשונם&quot;.</p><p dir=""rtl"">למ&quot;ד הכתב נשתנה ניחא שלא יכלו לקרא בסעודת בלשאצר, אבל למ&quot;ד שלא נתשנה משום טעם אחר לא יכלו לקרא, רב אמר שהיה כתוב (בא&quot;ת ב&quot;ש) יטת יטת אידך פוגחמט, ושמואל אמר ממתוס ננקפי אאלרן, ורבי יוחנן אמר אנם אנם לקת ניסרפו, רב אשי אמר נמא נמא קתל פורסין.</p>"	סנהדרין כא:		
